Lost and Found : A Fragment of a Lost Source of Rabbi Bezalel Ashkenazi’s Shiṭṭah Mequbbeẓet

Abstract

This short paper studies a single folio of a 17th century Hebrew/Aramaic manuscript found in a bookbinding. It suggests that this manuscript contained one of the lost sources used by Rabbi Bezalel Ashkenazi in his Shiṭṭah Mequbbeẓet on b. Bava Metzia.

Rabbi Bezalel ben Abraham Ashkenazi (henceforth: RBA; c. 1520-1591/4), the teacher of Rabbi Isaac Luria, is probably best known as the compiler of Shiṭṭah Mequbbeẓet (henceforth: ShM), a compendium of “novellae of the geonim and rishonim on the Babylonian Talmud.”^[1][2] In this work, RBA drew on a vast variety of written sources. Some of them have not survived, making ShM a precious and often a sole witness to their contents.^[3] One such source is a commentary on the tractate Bava Metzia that RBA cites as gilayon (“marginalia”). Some twenty years ago, Brite Divinity School affiliated with Texas Christian University acquired the library of the late Rabbi Israel Otto Lehman, a book collector and a librarian at the Hebrew Union College in Cincinnati.^[4] Recently, while cataloguing his collection, Dr. Julie Christenson of TCU’s Mary Couts Burnett Library came across a bound volume containing several printed Hebrew texts.^[5] She noticed that its front flyleaf came from a handwritten Hebrew manuscript. Well-aware of the significance of such finds,^[6] she graciously shared her find with me. In what follows I offer a transcription of the flyleaf and suggest that it belongs to a manuscript that contained RBA’s gilayon.

The Find

The bound volume in which this flyleaf is found includes the following printed works: Perush ha-Ketubbah by Simeon ben Ẓemaḥ Duran (פי’ הכתובה לרב ר’ שמעון בר צמח ז”ל), Perush ha-Get by Samson ben Isaac of Chinon (פירוש הגט), Seder Netinat ha-Get (סדר נתינת הגט), Seder ha-Ḥaliẓah (סדר החליצה), Mishpete ha-Ḥerem ve-ha-Nidui ve-ha-Neziphah (מפשטי החרם והנידוי והנזיפה), and Piskei Ḥallah by Rabbi Solomon ben Avraham ibn Adret (פסקי חלה להרשבא זל). Some of these texts are copied together in medieval manuscripts,^[7] and similar collections of their printed editions are known from elsewhere.^[8] 

At the beginning of the volume, there is a single folio, 23 cm high and 12.5 cm wide, inscribed on both sides. Each side contains 25 lines of text. The top margin, 6-8 mm, was cut to fit the size of the volume. The bottom margin is 3 cm. The margin facing the binding is 5-7 mm, while the outside margins are 2.0-2.3 cm wide. The letters are some 3 mm high, with lamed letters at 6 mm and final letters at 7 mm. In the words introducing a new lemma the letters are larger, 3-5 mm. The word מוסרה inscribed in the bottom margin of folio 1B features slightly smaller letters, 1.5-2 mm.  In multiple places, e.g., at the ends of lines, the scribe used space fillers shaped as double vertical strokes. Often the last letter in a line is elongated to fill in the remaining space. The right margin of folio 1A (line 19) features a correction—an addition of an omitted word. To assist the reader, in the bottom margin of folio 1B, in the right corner, the scribe provided a reference to the last passage from the Tosafot that folio 1B comments on ([תו]ספות אין לפרש; cf. 1B, line 18). In the left corner of the same margin one finds the first word of the following (and now lost) page of the manuscript (המוסרה). The script is a semi-cursive Sephardic.^[9] I tentatively date it to the 17th century.

The Text

The flyleaf contains notes on two topics from b. Bava Metzia 7b and 8b. Folio 1A and the first half of folio 1B (lines 1-11a) comment on the Talmudic discussion of the question whether a marriage contract that had been found should to be returned to its owner (b. Bava Metzia 7b). The rest of folio 1B deals with the claims of ownership made by the one riding an animal and the one leading the same animal (b. Bava Metzia 7b).

The transcription presented below has been compared to the relevant parallel passages from ShM to b. Bava Metzia in the first printed edition, Amsterdam, 1721 (henceforth: A).^[10] The variations between the two texts are listed in the footnotes.^[11] 

Folio 1A

 

1.   כתובות לא איירו בעניין אחד כדפי׳ בגליון^[12] וי״ל דלעולם ר׳ יוסי קאי אדרבנן נמי והק׳ 
2. מה שאתם אומרים לא יחזיר על זה^[13] אני^[14] עודה תחת בעלה יחזיר אך שלקמן הקשה^[15]
3. אתם אומרים לא יחזיר בטוען תחת בעלה^[16] שתי כתובות הא ליתא דבעודה תחת בעלה
4. בכל עניין יחזיר בין בשני כתובות בין שטען^[17] פרעתי אבל נתארמלה^[18] או נתגרשה משכח׳
5. פעמים דלא יחזיר כגון טוען פרעתי אבל אי לקמן איירי^[19] בטוען מזוייף אז לא הוי
6. מצי ר׳ יוסי למימר עלה עודה תחת בעלה יחזיר ואין להקשות דנימא דהך דלעיל
7. איירי בחייב מודה לכך קאמר הרי הוא בחזקתו והכא איירי באין הבעל מודה והקש׳^[20]
8. לא מבעיא לא כתב ביה הנפק דאיכה למימר שמא כתב ללוות בניסן ולא לוה עד
9. תשרי די״ל חדא דלאביי דאמר עידיו בחותמיו זכין לו כי מטא שטרא לידיה אז היה
10. טעות ועוד דא״כ היה לו לומר לא מבעיא דאיכה למימר כתב ללוות בניסן ולא
11. לווה עד תשרי    ועוד    דומיא דרישא שנים אדוקים בשטר דאיירי דהלוה^[21]
12. טעין פרעתי                          גם סיפא איירי בטוען פרעתי ואינו מודה וכן
13. פירשו תו׳ לקמן בסופ הא קאמר להד״ם בפרקק^[22] כ״ת.^[23]  תוספות^[24]         ד״א ל״כ
14. עודה תחת בעלה אמאי יחזיר לאישה וכו׳ ואין להק׳                                 דנימא
15. דאיירי בטוען פרעתי ולכך נאמן במיגו דאי בעי אמר שתי כתובות היה לה א״כ
16. עודה תחת בעלה מני כיון דאית לה מיגו ועוד דאינו טוען ברצון שתי כתובות דאז
17. היה צריך לפרוע אחת^[25] ולא הוי מיגו ק״ל^[26]        בגליון^[27]         ור׳ יוסי דאמר
18. נתאלמנה או נתגרשה לא יחזיר איירי                                 בטענת פרעתיה וכו׳^[28]
19. ואין להקשו׳ דנימא דאיירי^[29] בדטוען שתי כתובות^[30] דנתאלמנה במיגו דאי בעי אמר^[31]
20. אבל בעודה^[32] תחת בעלה ליכא מיגו דאינו נאמן לומר פרעתי וי״ל דגם אין
21. זה מיגו דאי בעי^[33] טעין פרעתי אז לא היה נאמן אמנה ואמאתים רק התו[סף]
22. לכך טעין שתי כתובות כדי שלא יצטרכו לפרוע כל[   ]◦ הוי^[34] פרעתי הוי כופ[ר]
23. הכל והוי העזה טפי ממה שטוען שתי כתובות ולכך לא הוי מיגו ◦[ 
24. ^[35]כשאין כלל עידי חתימה פסול ואין להקשות דנימא דרשב״ג סבר כר[בי]    
25. אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי דא״כ וק׳ לחשוב מה דעדיף טפי שאין צ֯ר֯[י]ך̇

Folio 1B

1. לחזר אחד עידי חתימה ועל הירושלמי דאמר הכל הולך אחר שתפוש בעדים^[36] 
2. אין להקשות אמי לא חשיב זמן די״ל כיון שהשטר^[37] כשר בלא עדין ואם כן אין
3. הזמן מועיל לו כלום דשטר שאין בו עדים אפי׳ יש לו עידי מסירה לר׳ אלעזר
4. גובה רק מנכסים בני חורין דעידי חתימה מפקי לקלא ודוחק דבהדיא תנן 
5. בפרק בתרא דגיטין ר׳ אלעזר אומר אפי׳ אין עליו עדים אלא נתנו^[38] בפני 
6. עדים כשר וגובה מנכסים משועבדים^[39] ושמא י״ל דהכא גרע טפי דהוי כאלו אין
7. כאן כלל עדים כ״ת                    מיהו התוסי            פ״ק דגיטין פסקו דאינו
8. גובה ממשועבדי בעידי                                      מסירה והוא דקתני וגובה
9. מנכסים משועבדים^[40] גרסי׳ וגובה מנכסים^[41] וקאי רק אגט שבגט גובה מנכסי׳
10. משועבדים כדאמרי׳ פרק גט פשוט שאני התם דאיכא כתובה ולא בשאר 
11. שטרות וכן פר״ח שס כ״ת^[42]      תוספות        והוא דתנן פ״ק דקידושין 
12. בהמה גסה וכו׳^[43] בכאן לא                                   תרצו דמכח סתם מתני׳
13. דהכא פריך דאכתי יק׳ דהא לקמן בעי לאוקומי מתני׳ דהכא כר׳ מאיר בגליון^[44]
14. מיהו לר׳ מאיר ולר׳ אלעזר צ״ל כמו שכתוב בפנים וכו׳ מיהו י״ל דהק׳ מנהיג
15. לחודיה מי איכא למ״ד לא קני את״ל דרכוב קני במציאה דהן דפק׳ דקידושין איכא
16. למימר דאיירי במכירה דהתם וודאי מוסרה קני אבל במציאה דמוסרה אינו^[45]
17. קונה את״ל דרכוב קני זה צ״ל משום דאזלא מחמתי א״כ כ״ש מנהיג כתי^[46]
18. תוספות^[47]   אין לפרש דתפיש בה רגליו^[48] וכו׳ פי׳ וגם אזלא מחמתיה דאם לא
19.                        כן א״כ יק׳ היכי פשיטא^[49] לקמן מיושב כמו שפירשו תופסות
20. לקמן וממ׳ הוה ניחא טפי לומר תפיש ברגליו אם היינו יכולים לומר כן
21. [דדוחק]^[50] לומר במוסרה דמאי קא מבעיא ליה מה תועיל מוסרה במעיאה
22. [מאן ]מסר ליה כדמ[סיק   ]◦ שאנו צריכים לומר^[51] בדוחק כיון דאזלא נמי
23. [מח]מ[תי]ה אז תועיל תפיסת המוסרת להעדיף רוכב ממנהיג אי רכוב בלא
24. [מנהי]ג קני ובלא תיפסת אכל אבל אי רכוב בלא תפיש במסורה לא קני אז אין יכל
25.  ל[ו]מ֯ר  שעם תפיסת המוסרה תקנה ולא יקשה מיושב דהא פשיטא דתפיסת

Bottom margin 

תו]ספות אין לפרש]

                                               המוסרה

Discussion 

In his doctoral dissertation on ShM, Shlomo Toledano explains that RBA in his treatment of b. Bava Metzia cites from two different gilyonot.^[52] First, there is gilyon tosafot which refers to the tosafitst commentary by Rabbi Eliezer of Touques.^[53] Second, there is the source that RBA calls simply gilayon. Toledano explains that gilayon may refer to an extensive composition covering a large portion of a given Talmudic tractate.^[54] Indeed, he observes that in ShM on Bava Metzia RBA quotes from the gilayon 269 times.^[55] Toledano notes that quotations from this gilayon deal with gemara, tosafot, and Rashi. It also quotes from Rabbi Eliezer of Touques. As a result, sometimes the same material from Rabbi Eliezer appears in ShM to Bava Metzia twice : first as a direct quotation from his gilyon tosafot and then as a secondary quotation embedded in a passage borrowed from the gilayon. Toledano suggests that this otherwise unknown work belongs with the so-called Tosafot Gornish (תוספות גורניש) which can be traced back to the Ashkenazic circles of the 14th-15th centuries.^[56]

A close comparison of our text with the parallel passages in ShM to b. Bava Metzia reveals two things. First and foremost, all these passages are cited in ShM as gilayon. Second, the material introduced in our text as gilayon (1A, line 1; 1B, line 13) appears in ShM as citations from gilyon tosafot. In other words, when our folio quotes from Rabbi Eliezer of Touques, it introduces it as gilayon. 

There is one exception from this “rule”. Our text introduces a unit found in 1A, lines 17-23 as gilayon. One would expect to find this unit in ShM cited as gilyon tosafot. An yet, the parallel text in ShM also quotes it as gilayon : וכתוב על זה בגליון. This introductory formula, however, is unusual for ShM’s quotations from gilayon. Usually, RBA identifies his citations from gilayon by a single word גיליון located in the Amsterdam edition at the end of the quotation. At the same time, RBA regularly uses the introductory formula (תוספות) וכתוב על זה בגליון to cite from gilyon tosafot. 

Hence, it appears that we are dealing here with a slip of the pen or a printer’s oversight and that RBA most likely intended here וכתוב על זה בגליון תוספות. I should note that this textual unit also stands out for another reason. Its placement in ShM differs from that of our text. There it appears earlier, before the unit corresponding to our 1A, lines 13b-17a (   תוספות ד״א ל״כ עודה תחת בעלה אמאי יחזיר לאישה וכוי ).^[57] With an exception of these two, the comparison between the texts reveals only minor variations, with quite a few of them reflecting different methods of citing their respective sources. 

In light of these observations, I propose that our flyleaf comes from a manuscripts that contained the lost commentary on b. Bava Metzia that RBA quotes as gilayon^[58]. As the list of the lost works that RBA cites in his ShM on b. Bava Metzia is rather extensive^[59] , this new find, limited as it is, brings us a little closer to a better understanding of his work and sources.^[60]

Appendix. Images of Folios 1A and 1B

Folio 1A

Folio 1B

[1] Abraham David, “Ashkenazi, Bezalel Ben Abraham,” in Encyclopaedia Judaica, ed. Michael Berenbaum and Fred Skolnik, 2nd ed. (Detroit: Macmillan Reference, 2007), 572.

[2] David, “Ashkenazi, Bezalel Ben Abraham,” 572.

[3] Shlomo Toledano, “Rabbi Beẓalel Ashkenazi: The Man, His Literary Activity and His Library” (PhD diss., Hebrew University of Jerusalem, 2002), passim (Hebrew); idem, “The Talmudic Methodology of Rabbi Bezalel Ashkenazi, the Author of the ‘Shitah Mekubbetzet,’” Tarbiẓ 78 (2009): 479-520 (Hebrew).

[4] “TCU Acquires Judaica Collection,” Dallas Business Journal, January 23, 2002, https://www.bizjournals.com/dallas/stories/2002/01/21/daily35.html. For a brief biography of Lehman, see https://txarchives.org/tcusp/finding_aids/00002.xml.

[5] TCU library catalogue number BM 713 D44 1516.

[6] See, among others, Andreas Lehnardt, ed., ’Genizat Germania’—Hebrew and Aramaic Binding Fragments from Germany in Context: European Genizah Texts and Studies: Volume 1, Studies in Jewish History and Culture 28 (Leiden: Brill, 2010); Andreas Lehnardt and Judith Olszowy-Schlanger, eds., Books within Books: New Discoveries in Old Book Bindings: European Genizah Texts and Studies: Volume 2, Studies in Jewish History and Culture 42 (Leiden: Brill, 2013); Andreas Lehnardt, ed., European Genizah: Newly Discovered Hebrew Binding Fragments in Context: European Genizah Texts and Studies: Volume 5, Studies in Jewish History and Culture 63 (Leiden: Brill, 2020); Mauro Perani, ed., Medieval Hebrew Manuscripts Reused as Book-Bindings in Italy: European Genizah Texts and Studies: Volume 6, Studies in Jewish History and Culture 69 (Leiden: Brill, 2022).

[7] E.g., Cambridge University Library, Ms. Add. 3404.   

[8] See a volume found in the National Library of Israel containing Perush ha-Ketubbah, Perush ha-Get, Seder Netinat ha-Get, Seder ha-Ḥaliẓah, and Mishpete ha-Ḥerem (system # 990020977950205171). That all these are found in the same bound volume is suggested by their descriptions at https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001872499/NLI and https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002097795/NLI

[9] On a semi-cursive Sephardic script, see Ada Yardeni, The Book of Hebrew Script: History, Palaeography, Script Styles, Calligraphy & Design, 3rd ed. (Jerusalem: Carta, Jerusalem, 2010), 97–100.

[10] Bezalel Ashkenazi, Sefer Asefat Zekenim: Hidushe Bava Metzia (Amsterdam, 1721).

[11] I have refrained from listing orthographic differences between the two texts.

[12] A: בגיליון תוספות

[13] A omits על זה

[14] A: אני אומר.

[15] A: ה”ק.

[16] A omits תחת בעלה.

[17] A: טוען.

[18] A: נתאלמנה.

[19]A: רבנן איירו.

[20] A: וה”ק.

[21] A: בשלוה.

[22] B. Bava Metzia 13b.

[23] A omits בפרקק כ”ת.

[24] A: כתו’ בתוס’ ובלאו איפוך לא מצי וכו’.

[25] A adds ממה נפשך.

[26] A: גליון.

[27] A: וכתוב על זה בגליון.

[28] A lacks ור’ יוסי דאמר נתאלמנה או נתגרשה לא יחזיר איירי בטענת פרעתיה וכו’.

[29] A adds ר’ יוסי.

[30] To the left, in the margin, the word ונאמן is written. The parallel text from ShM suggests that it belongs after כתובות.

[31] A adds פרעתי.

[32] A: עודה.

[33] A omits בעי.

[34] The reading here is somewhat difficult. A reads כלום א”נ.

[35] A has prior to it דאית ביה זמן. כתוב בתוספות מכל מקום.

[36] A: עדים.

[37] A: דהשטר.

[38] A adds לה.

[39] B. Gittin 3b.

[40] A reads וכו’ instead.

[41] A has בקמץ instead.

[42] A has here גליון.

[43] B. Kidushin 25b.

[44] A: בגליון תוס’.

[45] Α: אינה.

[46] A reads ע”כ instead.

[47] A: רכוב עדיף דהא תפיס בה כתו’ בתוס’

[48] A has ברגליו instead of בה רגליו.

[49] A: פשיט.

[50] Here and elsewhere in this transcription the reconstructed text follows that of the parallel passages in ShM.

[51] A: לפרש.

[52] Toledano, “Rabbi Beẓalel Ashkenazi,” 242–47.

[53] Aryeh J. Leibowitz, “Tosaphot Tukh on the Talmud: A Ciritical Analysis of R. Eliezer of Tukh’s Redaction of Tosafot and His Marginalia” (PhD diss., Yeshiva University, 2012), 176n11. I thank Prof. Joseph Angel of Yeshiva University who assisted me in securing an access to Dr. Leibowitz’s work.

[54]  Toledano, “Rabbi Beẓalel Ashkenazi,” 245.

[55] Toledano, “Rabbi Beẓalel Ashkenazi,” 247, 393–94.

[56] On Tosafot Gornish see, for instance, Israel Ta-Shma, “New Material on ‘Tosaphot Gornish,’” Alei Sefer 2 (1976): 79-90 (Hebrew).

[57] In ShM it is preceded by a quotation from gilyon tosafot that does not appear in our text. Ed. Amsterdam 29a:

כתו’ בגליון תוס’ דחיישי’ לשתי כתובות ור’ יוסי לא חייש לשתי כתובות והשתא הא דאמ’ ת”ק לא יחזיר היינו אי טוען שכתב לה כתובה אחרת ולא שטועןפרעתי וכן פי’ בקו’ ר’ יוסי דקאמר נתאלמנה או נתגרשה לא יחזיר היינו כשטען פרעתי ולא בטענ’ שתי כתובות. ע”כ:

[58] Since the term gilayon suggests marginal notes, it is not unlikely that this work was available to RBA as marginal glosses. One might note here that Toledano observes (apud Ephraim Urbach) that London Ms Add. 17053 contains some of the commentaries found in RBA’s gilayon. See http://www.bl.uk/manuscripts/FullDisplay.aspx?ref=Add_MS_17053 (the relevant section begins in folio 46r). Toledano, “Rabbi Beẓalel Ashkenazi,” 247–48.

[59] Toledano, “Rabbi Beẓalel Ashkenazi,” 393.

[60] For another recent find pertaining to the Tosafot literature, see Pinchas Roth, “Manuscript Fragments of Early Tosafot in Perpignan,” European Journal of Jewish Studies 4 (2020): 117–36.

 

---

---

---